בלוג
לפני כמה חודשים עזבתי את אחת מרשתות הספרים הגדולות לטובת החנות העצמאית.
נדמה שיש משהו בסוף הקיץ ובחגים המתקרבים שמחזיר אותנו הביתה, גורם לנו להפנות את המבט אל הבית הפרטי שלנו.
אני זוכרת את שנת המעבר בין ספריית הנוער לספריית המבוגרים במתנ"ס השכונתי שלנו. זאת היתה תקופה מבלבלת.
רפסודה צפה על מים מתגלגלים, הרים נמוכים, פירות בוסר ושברון לב ארוך ומתמשך. כך מצטיירת בדמיוני ילדותה של לאה גולדברג
הכל התחיל עם פרדיננד, הגיבור המקסים של אחד מספרי הילדים שהכי אהבתי בתור ילדה.
כמה השתנה העולם מאז שמסע היה כרוך בשנים מאובקות של הליכה במדבר אינסופי, מכות שמש וכוויות ברגליים
