ננופואטיקה 41: ניקיון

רבקה מרים

ואיך האין לו שיעור

וְאֵיךְ הָאֵין לוֹ שִׁעוּר, הָרַב מִסְּפֹר, הֶעָצוּם

הִתְעַנֵּו בְּתוֹכִי, מְלֻבָּשׁ בְּצִמְצוּם

וְכָךְ, מְצֻמְצֶמֶת, כְּשֶׁהַיֹּפִי נָקִי בִּי, נְטוּל יָפְיְפוּת

וְהֶחָדָשׁ בִּי נוֹשָׁן

נָפְלָה עָלַי עֲיֵפוּת 

וׇאִישַׁן.

ננופואטיקה 41 – ניקיון יוצא בנקודת זמן עכורה, האופק לא בהיר ויש הרבה עבודת ניקיון שעוד צריכה להיעשות על מנת לפתוח נתיב אליו, בתוך מלחמה נצחית ומתמשכת, הרצון הוא לומר עם ויסלבה שימבורסקה את המשפט האלמותי: "אַחֲרֵי כָּל מִלְחָמָה מִישֶׁהוּ חַיָּב לְנַקּוֹת.". בחרתי לעסוק בגיליון הזה בניקיון כדי לתת קול לאפשרות להביא למצב של ניקיון באמצעות הפעולה הספרותית ולקרוא דרכה לפעולה חברתית ואקטיבית. זהו זמן רחצה. כולנו צריכים לצלול למים טהורים ולצאת נקיים יותר. 

ניקיון הוא פעולה של אמת, חלק מכוחו של הדיבור הנקי שהוא אומר את האמת, בלי מסכות, בלי ייפוי או ניסיון להסוות. אמת קשה, ברורה וניצחת שאי אפשר להסב את המבט ממנה. הקריאה להתנקות היא גם קריאה לדבר אמת, לומר דברים תמימים וישרים מתוך דיוק וחוסן פנימי. היצירות בננופואטיקה 41 – ניקיון פועלות את הפעולה הזו. דרך הדיבור על פעולות ניקיון, כמו ניקיון אחרי הילדים (אלעד נבו, אבישי דדון-רווה, קים מידן, עפרי בייבה, אביב פטר), שמירה על ניקיון הסביבה והטבע (טל ניצן, אפרת חרמוני, צדוק עלון), ניקוי הבית (מירלה משה-אלבו, שורי חזן), או ניקיון באמצעות רחצה בים (חגית גרוסמן, ליהיא רבינוביץ'), הן אומרות את האמת, הפשוטה והגלויה, על גידול ילדים, על נבכי הנפש ועל כאבי הזמן. 

בננופואטיקה 41 – ניקיון יש 78 יצירות של 55 יוצרות ויוצרים, מתוכן, 8 תרגומים (מפורטוגזית, אנגלית ורוסית) של 4 משוררים (אנז'ליקה פרייטס, דוד טובי, פיליפ לארקין וייבגני ניקיטין). היצירות מגוונות בסוגותיהן, מלבד רוב של שירת ננו, יש מהן פרוזה (אביב פטר, אביגיל זמיר, אלכס אפשטיין), שירה מיסטית (דוד ניאו בוחבוט, איתיאל קריספין, רות פוירשטיין), שירה בפרוזה (רות אשור, קרן דוד הרטמן) יצירות קונספטואליות (מאיה קלופמן, איריס רילוב, רומי גנון) ועוד. 

נצר לאו, נשוי לתהל ואבא לגדי ועמליה, משורר, מסאי ומבקר ירושלמי, בעל תואר ראשון לפילוסופיה ואומנויות. סטודנט לתואר שני בפילוסופיה, ומפיק אמנותי במקום לשירה. ספרו  "בנוף גוף" (2024) ראה אור בהוצאת מקום לשירה.