מקשה אחת

שנת 2066. אחרי שורה של אסונות אקולוגיים מצד אחד, והאצה טכנולוגית המייתרת חלק ניכר מהעבודה האנושית ומבשרת עידן של שפע חומרי מצד שני, מתארגן המזרח התיכון מחדש מבחינה פוליטית, חברתית וכלכלית, בדומה לאזורים אחרים בעולם. גדות הירדן, השטח הכולל את מדינת ישראל, פלסטין, ירדן וחלקים מלבנון וסוריה, הוא מחוז בעל ממשל אוטונומי, הכפוף למועצת האיחוד המזרח-תיכוני. כל חברה וחבר בו זכאים לשכר אוניברסלי ולדיור ציבורי, בתמורה לשעות המוקדשות לתועלת הציבור.

יורם, בעל אדמות ומגדל אבטיחים, נפטר במפתיע מן העולם. לונא, נכדתו, מגיעה לשבעה בבית סבתה אלינור. היא חיה בקולקטיב משפחתי, ויחסיה עם אמה, נוגה, שגידלה אותה בעצמה, בלא אב, קלושים. ברקע השבעה של יורם מרחפת האזכרה של אלונה, הבת הבכורה, שהד משמה מצוי בשמה של לונא, ומותה צילק את בני המשפחה כולה, סוד שלונא נושאת עמה. נוסף עליה מרחפת על רקע השבעה מחלוקת קשה בדבר גורל האדמות, שכן, הסדרים החדשים של ממשל גדות הירדן אינם מאפשרים בעלות פרטית חדשה על קרקעות, והאזור כולו נעשה למתחם של חקלאות שיתופית, שמנהלות הרשויות. במרוצת השבעה יצטרכו בני המשפחה – אלינור, נוגה, גלי, האח הצעיר ולונא – להכריע באיזו מידה ממשיכות החלטות העבר להכתיב את ההווה שלהם, ובאיזו מידה תאפשר להם דריכות לדרישות ההווה לחיות בשלום עם העבר.

הנובלה מקשה אחת היא דרמה משפחתית דקת רגש ומשוכללת, שבלבה מונחת סוגיית הבעלות – בחברה שבה מושג הבעלות עומד למבחן, מה חלקו של הרכוש, ההישגים החומריים, בהגדרת היחסים והזהויות של פרטיה, ומה הזיקות בין מבנה משפחתי, והתפקידים בתוכו, ובין שיטה כלכלית והתרבות הנסמכת עליה?

מקשה אחת היא אחת מארבע הנובלות ב״פוסטקפ״, מיזם הספרות הפוסט-קפיטליסטית, שנולד בקבוצת מחקר במכון ון ליר בהנחיית ד״ר כפיר לוסטיג כהן. עלילתה של כל אחת מהנובלות מתרחשת במציאות משותפת, שאותה הגו ובראו ארבעת הסופרים והסופרות שהשתתפו בקבוצה. כל נובלה היא יצירה שלמה בפני עצמה, אולם הקריאה בארבע הנובלות יחד מרחיבה את תמונת העולם ואת החברה המשורטטות בנובלה יחידה, ומגלה רשת של זיקות בין הסוגיות שמעלה כל אחת מהארבע.