عام الجراد שנת הארבה

אחסאן אלתורג'מאן, צעיר בעל השכלה תיכונית, מגויס כלבלר לצבא העות'מאני. בהשפעת מורו הנערץ, ח'ליל אלסכּאכּיני, הוא מחליט לכתוב יומן, ובו הוא כותב על אהבותיו ושנאותיו, על התנהלות השלטון הצבאי, על השמועות הנפוצות בעיר ועל השתנותה של הארץ. מאה שנים אחר כך מתגלה היומן במדפי הספרייה הלאומית באוסף AP  (חומרים המוגדרים "רכוש נטוש") שלשם הועברו הספרים שהופקעו מספריות בתיהם של פלסטינים אחרי מלחמת 1948. באמצעות היומן יוצא הדופן נחשפים הקוראים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ: שלהי האימפריה העות'מאנית, מאורעות מלחמת העולם הראשונה והשפעותיה, ותחילתו של עידן חברתי ופוליטי חדש. היומן ראה אור בערבית, באנגלית ובתורכית והוא מתורגם כאן לראשונה לעברית מהמקור הערבי בידי עדו כהן. אחרית הדבר נכתבה בידי סלים תמארי. סלים תמארי (יליד יפו 1945) הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת ביר זית (BZU). מחקריו עוסקים בין השאר בתרבות העירונית של המזרח התיכון ובסוציולוגיה הפוליטית שלו ובהיסטוריה החברתית של המזרח התיכון בכלל ושל הפלסטינים בפרט.