שפתיים סדוקות מלח

הפה הוא המקום
שָׁם נִפְגָּשִׁים רֹק בְּרֹק
שִׁנַּיִם בְּלָשׁוֹן
שְׂפָתַיִם שֶׁל מַעְלָה בִּשְׂפָתַיִם שֶׁל מַטָּה
בַּמְּעָרָה הַחֲשׂוּפָה הָרִירִית הַזּוֹ
הַשְּׁרִירִים וְהָעֲצָמוֹת הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר
הֵם יְכוֹלִים לִקְרֹעַ
וְעוֹשִׂים זֹאת
לִפְעָמִים בְּמִקְרֶה, לִפְעָמִים בְּכַוָּנָה
 
הקריאה בקובץ המפתיע והמרתק הזה מגלה משוררת בעלת קול מובהק ומנעד פואטי רחב, הנעה במיומנות וברגישות בין מרחבים אישיים, גופניים, ארס־פואטיים ולשוניים; משוררת היודעת לרחף בקלות ובגמישות בין מלנכוליה להומור דק, בין ייסורי נפש צורבים לאבחנות שנונות.
מה שמתחיל בנימה של ספק־התנצלות, אירונית לכאורה, על עצם הרצון להביא לעולם את השירים האלה, צומח ואז ממריא למחוזות גבוהים של שירה שמפגישה את האינטימי, הגופני והרגשי עם העולם החיצון, המשפחה, המציאות החברתית והטבע. רוחב היריעה של השירים הופך את הקריאה בהם לחוויה רבת פנים, אשר מזמינה לחזור ולהעמיק ולגלות רבדים נוספים.
שירים אלו חוקרים, בעברית נפלאה ובוטחת, נושאים גדולים: את האהבה והגוף, את תעלומות הקיום והיקום, את השפה והדיבור, ואפילו את פלאי הטבע; ומצטרפים לספר ביכורים עמוק, מרשים ומהדהד.