שמים נושקים לים

כשנודע לקרובים שאני מתכוון לעבור לקיבוץ הם צחקו עלי, והדוד לא האמין שדבר כזה בכלל קיים. כבר שנים רבות הוא יושב בארץ, והוא יודע שהקיבוץ לא היה ולא נברא. אך בזמן שארזתי את חפצי הוא נכנס אל החדרון ושאל לאן אני מתכוון לעבור.
״לקיבוץ״
״הרי אין דבר כזה, קיבוץ״
״הייתי שם וראיתי״
״לא יכול להיות״.
יוסל בירשטיין, המכתב

אסופה זו מציגה סיפורים קצרים של סופרי יידיש שפעלו בישראל וכתבו עליה. הסיפורים שנבחרו ותורגמו במיוחד לספר זה פורסים תמונת פסיפס מרתקת, סינתזה בין המסורות הספרותיות של היידיש במזרח אירופה ובאמריקה לבין השפה, הנוף, הדמויות ועולם הדימויים הישראלי; בין הבית היהודי שנחרב בשואה למציאות שהלכה ונרקמה בישראל. בסיפורת יידיש שנכתבה בישראל אפשר לפגוש את הקיבוץ ואת הנוף העירוני, ניצולי שואה וצברים, ערבים, בדואים ומהגרים יהודים ממזרח אירופה, מהמזרח התיכון ומכל רחבי העולם. האסופה יכולה להיקרא גם כביטוי לשינויים שחלו בישראל, מהקמת המדינה ועד מלחמת לבנון והאינתיפאדה הראשונה, מגלי העלייה ההמונית של המזרחים ושל ניצולי השואה ויישובם ב"כפרים נטושים" ובמעברות ועד לעליית יהודי ברית המועצות בשנות התשעים. הסיפורים מציגים את ישראל המוכרת, אבל עושים זאת מנקודת מבט שונה ומפתיעה לעתים בחדותה.

עשרת היוצרים שסיפוריהם מובאים כאן שונים מאוד זה מזה בסגנון כתיבתם, אך חולקים ביוגרפיה דורית דומה. רובם נולדו במזרח אירופה בשנות העשרה והעשרים, ועברו את אימי מלחמת העולם השנייה בתופת הנאצי או כפליטים בברית המועצות. דור חדש של מתרגמים – ובהם סופרים, מבקרים וחוקרים שיידיש היא חלק חשוב בעבודתם – עמלו על תרגומי הסיפורים באסופה זו מתוך קשב לסגנונות השונים והייחודיים של היוצרים ובחיפוש אחר מקבילה הולמת בעברית גמישה ומשוחררת.

שחר פינסקר הוא פרופסור ללימודי יהדות ולימודי מזרח תיכון באוניברסיטת מישיגן באן ארבור. מחקריו עוסקים בספרות ותרבות יהודית מודרנית רב-לשונית באירופה, המזרח התיכון, וארצות הברית.