שיר העצב הנורא

שריקה צורמנית מחזירה את בלה אל שיעור ההתעמלות והיא ניגשת עם שאר הבנות אל סולמות העץ הפרוסים על הקיר שמולן, מטפסת במהירות על השלבים ונתלית על זה העליון. המורה עומדת תחתיה עם שעון עצר בידה. אם תצליח להישאר תלויה עד שיאמרו לה לרדת, היא מחליטה בינה לבינה, תוכל לתקן הכול. אבא שלה יבריא, אולי תגרום לו אפילו לחזור לגור אתה ועם אימה. אם תצליח להתעלם מהרעד המתגבר בשרירים, היא תוכל לגשת אל רני ולהביט בו ללא מבוכה...היא שומעת את הבנות סביבה נשברות אחת אחת, פולטות צעקה ונוחתות על הארץ, אבל היא לא זזה. היא מוכנה לשאת הכול, ובלבד שתינתן לה היכולת לתקן. 

בלה בת 16. אבא שלה, כוכב הטלוויזיה הנערץ, חדל מלהגיש את מהדורת החדשות והסתגר בביתו, איש אינו יודע מדוע. כששואלים את בלה לאן הוא נעלם, היא אומרת שהוא יצא לחופשה, או שהוא כותב ספר. אלא שעם כל שקר כזה, משקלו של הסוד הולך וגדל. הוא חוצץ בינה לבין חבריה, הוא זועק גם מבעד להלמות התופים ויללות הגיטרה במסיבות שהיא פוקדת במועדונים ירושלמיים, ויותר מכל –  הוא מדבק. כי לאט לאט מגלה בלה שהעולם כולו עשוי סודות: הסוד של חברתה הטובה שמתחמקת ממנה, הסודות האופפים את נסיבות חייו של אביה, ובעיקר –  כך מתברר לה בהדרגה – היא. היא בעצמה סוד.