קתלין

קתלין היא דמות מהסוג שמתאהבים בה – תמירה, נאה, חכמה ורבת תושיה – היא מושלמת ללא דופי. כי ככה זה עם דמויות יצירות הדמיון והבדיון. זאת אומרת, בהנחה שזהו דמיונם היוצר של "העקרבים", חבורת סטודנטים צעירים מאוקספורד, המוצאים מכתב מקרי ששלחה נערה בשם קתלין לג'ו, מכתב המצית את דמיונם והם כותבים בעקבותיו סיפור בהמשכים ודמות שהיא מופת בעיניהם, דמות שאי אפשר שלא להתאהב בה.

"קתלין" הוא מעשיה ספרותית נהדרת על הרגעים שבהם הדמיון, הבדיון והמציאות מתנגשים, מעין תאונה המתרחשת בתוך עוד עולם בדיוני, עולמו הבדיוני של כריסטופר מורלי – מחברו של פרנסוס על גלגלים – המרבה לעסוק בקשרים הרופפים והמבדרים בין ספרות להרפתקאות החיים.

הסטודנטים יוצאים להרפתקה בעקבות גיבורת סיפורם – קתלין האצילית – ובדרך נאלצים לבדות עוד ועוד דמויות ולטוות עוד ועוד סיפורים, ואנחנו הקוראים נסחפים למהתלה המשעשעת ולשערוריה שהם מעוררים.