פרזיט

מטי, רווק בסוף שנות הארבעים לחייו, מאבד את מקום עבודתו ועובר להתארח ביחידת דיור של זוג חברים במצפה בגליל. אלא שהשהות הזמנית מתארכת, מטי אינו מראה כל כוונה לעזוב, ולמגינת ליבם של מארחיו הנדיבים – דבק בחיי בטלה. מערכת היחסים בין האורח למארחיו מתערערת עוד בשל נטייתו של מטי להשתכר בארוחות השבת המשותפות וליצור צרימות ומצבים מביכים, עד שלבסוף הכפפות מוסרות והעניינים יוצאים משליטה.

ברומן קצר זה בועז יזרעאלי מוסיף לשכלל את הסגנון הריאליסטי־אבסורדי המאפיין את כתיבתו, סגנון שהקנה לו מעמד ייחודי בשדה הספרות הישראלי. שליטתו בשפה ורגישותו הגבוהה לקצב ולמצלול מולידות כתיבה מהודקת ומשעשעת המעוררת בקורא מנעד רחב של רגשות סותרים. אנטי־גיבור מובהק, בורגנים תועים ושאר דמויות שמאסו  בקצב החיים התובעני ממלאים את דפיו של פרזיט, ספר שמבטיח רגעי הזדהות נוגעים ללב לצד פרצי צחוק משחררים. 

בועז יזרעאלי, יליד 1960, סופר, פובליציסט בעיתון הארץ וכותב בקביעות בכתב העת דְּחָק. פרסם עד כה חמישה קובצי סיפורים: נביחות באלכסון (כתר, 1994), איפה כולם (ידיעות, 1997), אדריכל (הקיבוץ המאוחד, 2004), השכן המסוכן (הקיבוץ המאוחד, 2008), ברכת התנינים (עם עובד, 2017). ספריו זכו לשבחי המבקרים והקוראים, וסיפורים מתוכם תורגמו לאנגלית, לספרדית ולאיטלקית. פרזיט הוא הרומן הראשון פרי עטו.