על רוחב הלב

על רוחב הלב נכתב על ידי הפסיכואנליטיקאי אדם פיליפס וההיסטוריונית ברברה טיילור המציירים קווים למהותו רבת-הפנים והפרדוקסאליות של רוחב הלב: כעונג עילאי הנובע מנכונות לחוות פגיעות וסבל, כעמדה מתעלה המעניקה לנו מידה אנושית, כטִבענו שעל פי טבענו אנו יוצאים נגדו. ועם מורכבות כזו, לא ייפלא שרוחב הלב תמיד רלוונטי, הולך יד ביד עם ההתנגדות כלפיו ועושה כן באופן מקביל ומשלים בהיסטוריה ובנפש האנושית, כפי שמיטיבים להדגים  פרקי הספר. בבסיס רוחב הלב עומדות פגיעות הזולת והדאגה לשלומו, המהדהדות את אלו שלנו: הן אלו אשר מחברות בינינו ומאפשרות את מימוש מהותנו האנושית. אולם הן אלו אשר מחברות אותנו, בהכרח, גם לפגיעוּיוֹת שלנו. רוחב הלב מוצג בספר כדחף טבעי המתפתח כתוצאה ממפגש עם האחר, על שלל התגובות שהוא מעורר ובכללן שנאה, אהבה, תשוקה וקנאה, וממפגש עם המציאות על מגבלותיה, ההופכים אותו לאמיתי. לגרסה בעברית נוספו מבוא, מאת המתרגמת והעורכת המדעית אילת רז, פסיכולוגית קלינית, הסוקר את המושג בהקשר פסיכואנליטי רחב ומגוון וכן שתי אחריות דבר פרי עטה ופרי עטו של עמית פכלר, הקושרות בין רוחב הלב לבין מאורעות השבעה באוקטובר.

זהו הספר השנים עשר הרואה אור בסדרת פגישות לספרות פסיכואנליטית מיסודה של חיה שטיינפלד ז"ל.