עיניהם צופות באלוהים

"אוניות במרחק נושאות על סיפוניהן את משאלות ליבו של כל אדם." זוהי שורת הפתיחה המפורסמת של יצירת המופת שלפניכם – מהיצירות החשובות במאה ה-20 – והיא אכן עוסקת במשאלות הלב, הקטנות והגדולות. הלב הוא ליבה של ג'ייני קרופורד, צאצאית לעבדים משוחררים, והסיפור הוא סיפור התבגרותה וסיפור אהבותיה, סיפור עיצוב זהותה ומציאת קולה.

ג'ייני גדלה בבית סבתה בפלורידה, ומילדות בערה בה הכמיהה לחופש ולעצמאות. סיפור חייה הוא גם סיפור חיפושה אחר האהבה, כשסביבה נחשף הווי החיים האפרו-אמריקאי בדרום ארצות הברית של תחילת המאה שעברה. נקודת מבטה של ג'ייני יוצאת דופן – מבטה של אישה שחורה בעולם שייעד אותה לחיי פשרה אך היא לא נשמעה לו; "אם אתה יכול לראות את האור בזריחה," אומרת ג'ייני, "לא אכפת לך למות בערב." 

 

"עיניהם צופות באלוהים" (1937) נכלל ברשימת 'טיים מגזין' של מאה הספרים הטובים ביותר בשפה האנגלית מאז 1923. זהו  ספרה הנודע ביותר של זורה ניל הרסטון (1960-1891), סופרת, אנתרופולוגית וחוקרת פולקלור אפרו-אמריקאית, והראשון הרואה אור בעברית. הרסטון נחשבת לסופרת פורצת דרך, וספריה לקלאסיקה מודרנית. הספר מלווה גם במסה מאת הרסטון ובאחרית דבר מאת אפרת ירדאי.