סיפורו של ורנון סובוטקס

וֶרנוֹן סוּבּוּטֶקס נושק לגיל חמישים. נכון שמעולם לא חלם להתברגן, אבל הוא בוודאי לא העלה בדעתו שיגיע לאן שהגיע. לפני המהפכה הדיגיטלית, כבעלים של חנות תקליטים ידועה בפריז, הוא דווקא הסתדר יפה ואפילו הצליח למשוך עוד כמה שנים לא רעות אחרי שהחנות נסגרה. אלא שעכשיו דמי האבטלה כבר נפסקו והחבר ששילם עבורו את שכר הדירה מת במפתיע.

ורנון נבעט מדירתו, מעביר כמה שבועות כ“גולש ספות“, וכשהאפשרויות מצטמצמות הוא מוצא את עצמו ברחוב. לוֶורנון יש קלף אחרון בכיס. בזמן שהוא פושט את ידו בפעם הראשונה, הערה אגבית שפלט פעם בפייסבוק כובשת את הרשת בסערה. אין לו מושג שהשמועה כבר התפשטה: ורנון סובוטקס מחזיק תחת ידו את ההקלטות האחרונות של אלכס בליץ‘, זמר מפורסם ומי שהיה חברו ומיטיבו, שמת לא מזמן ממנת יתר. אוסף של טיפוסים, החל במפיקי מוזיקה וכלה בטרולים של אינטרנט ובכוכבות פורנו, יוצא בעקבות ורנון וההקלטות.

בשנינות מסחררת ובהומור עוקצני מגוללת וירז‘יני דֶפַּנט, הידועה בשמה הספרותי דֶפַּנט, את התהפוכות בחייו של ורנון, ואינה פוסחת על אף אחד מהנושאים והכוחות שמעצבים את העידן הנוכחי: יחסנו לכסף, מעמד, רשתות חברתיות, הקצנה פוליטית, גזענות, מיזוגיניה ופורנוגרפיה. קורותיו נפרשים בפני הקורא על פני טרילוגיה, שזהו חלקה הראשון.

שורת ביקורות מהללות כינו את היצירה “הקומדיה האנושית של המאה ה־ 21 “, ועל דפנט נאמר שהיא האמיל זולה והאונורה דה בלזאק של הרוקנרול.

הספר היה מועמד לפרס בּוּקר היוקרתי (2018), זכה להצלחה מסחרית עצומה ותורגם לעשרות שפות. ספרה 'יקירי המנוול' יצא אף הוא בסדרה וזכה להצלחה רבה.

"לא חסרות יצירות שמתאמצות להיות 'עכשוויות'; דפנט משאירה אבק לכולן." מאיה בקר, גלריה, הארץ

"התגלמות מבריקה ומסחררת של רוח התקופה... ואם לאמלק בשפתה של דפנט: זה בנזונה של ספר, והתרגום נותן בראש." ליאת אלקיים, הארץ

"הספר ממגנט משום שדפנט אמנם חסרת רחמים, אבל היא מתבוננת מתוך חמלה." דורית שילה, 7 לילות, ידיעות אחרונות