סאגות איסלנדיות

גילוי איסלנד על ידי יורדי ים ויקינגים בשנת 825 לספירה היה אירוע מכונן במרחב הנורדי. בשנים 930-870 הפכה איסלנד למקום משכן לגלי מהגרים, בעיקר מנורבגיה, שחלקם גילו אותה באקראי. מסעות הוויקינגים נועדו לא רק למעשי שוד אלא גם לאיתור שטחי אדמה להקמת מושבות שבהן יישמרו אורחות החיים המסורתיים. עימותים על רקע מעמדי בין נסיכים אזוריים בנורבגיה לבין המלך הרלד "בהיר השיער", לצד מאבקים בין האמונה הנוצרית לאמונה הפגאנית, הביאו להקמת חברה חדשה באיסלנד. האמונות, הטקסים והפולחנים לאלים ולישויות העל-טבעיות יצרו מתח בין המאמינים שדבקו באמונה הקדם-נוצרית לבין האמונה הנוצרית שהוכרזה בשנת 1000 כאמונה החדשה באי.

ספרו המרתק של יעקב שריג פותח לראשונה צוהר לאירועים רבי עוצמה ומסעירים בהווי החיים היומיומי באיסלנד סחופת הסערות והתהפוכות הגיאוגרפיות והרגשיות, אשר בהן נפגשו שתי האמונות זו עם זו. הסאגות מתגלות כסיפורים אנושיים של בני אדם שניסו, כמעט כנגד כל הסיכויים, לכונן עולם חדש בסביבה קשה ועוינת. למרות שאין לראות בסאגות מסמכים שמהימנותם ההיסטורית עומדת מעל לכל ספק, נפרשת בפנינו יריעה עלילתית מרתקת וקסומה שעיצבה את המרחב התרבותי והחברתי הנורדי.

מדובר בעולם המופעל על ידי כוחות על‐טבעיים: כך למשל מקום ההתיישבות נקבע על ידי השלכת בולי עץ, "אֶנְדְוֶגִיסולור" או "סְטֶטְסְטֹוקְר", מהספינה אל האוקיינוס ומעקב אחר נתיב היסחפותם אל החוף; אמונה  ברוחות יבשה, "לָנְדְוֶטִיר", החוסמות אפשרות של פלישת זרים לאדמת איסלנד, או קביעת גורל האדם בידי הנוֹרְן, אלות הגורל; שליטת מכשפים סָמִיִים המיומנים בטכניקות מאגיות ברוחות ובפגיעה באויבים, כל זאת לצד מפגשים עם מתים-חיים והיפוכי צורה של בני אדם לחיות. גורמים אלה ועוד רבים אחרים יוצרים את החוויה המיוחדת בהתוודעות לעולם הסאגות האיסלנדיות. 

יעקב שריג סיים לימודים לתואר ד"ר בספרות עממית באוניברסיטה העברית; עסק בחקר פולקלור ואתנולוגיה נורדיים באוניברסיטת אוסלו (נורבגיה) ובאוניברסיטת קופנהגן (דנמרק); מתמחה בחקר מיתוסים, מנהגים, אמונות ופולחנים עממיים במרחב הסקנדינבי. לצד פרסום מאמרים רבים בנושא, שריג פרסם את הספר "המיתולוגיה הסקנדינבית" (הוצאת מפה, 2005).