מפה לפה

הָיוּ מִסְפַּר שִׁיטוֹת:
בַּחֲגוֹרָה עַל כַּפּוֹת הַיָּדַיִם הַהֲפוּכוֹת אִם אֵחַרְתְּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה,
בַּחֲגוֹרָה עַל הַיַּשְׁבָן אִם נִקְלַעְתְּ לְרִיב עִם אַחְיוֹתַיִךְ,
בַּחֲגוֹרָה בְּמָקוֹם אַקְרָאִי בַּגּוּף (בְּחִירָה מִקְרִית; הַחְלָטָה שֶׁל רֶגַע),
אִם שָׁכַחְתְּ לַעֲבֹר בְּמַטְלִית עַל הָאָבָק בְּיוֹם חֲמִישִׁי, לִפְנֵי בֵּית הַסֵּפֶר;
אִם נִשְׁבְּרָה בְּטָעוּת אַחַת מִכּוֹסוֹת הַתֵּה הַכְּתֻמּוֹת שֶׁהֵבִיאוּ מִשָּׁם;
אִם תָּפְסוּ אוֹתָךְ מְהַרְהֶרֶת זְמַן רַב מִדַּי בְּעֵת הִתְלַבְּשׁוּת הַבֹּקֶר;
כְּשֶׁקָּרָאת בְּסֵפֶר (אַנְגֶ'לִיק הַסּוֹרֶרֶת, שׁוּב וָשׁוּב) בְּאוֹר הַמִּסְדְּרוֹן הַקָּלוּשׁ,
אַחֲרֵי כִּבּוּי אוֹרוֹת;
(הַלְשָׁנוֹת הָיוּ מְעוֹדָדוֹת תָּמִיד, הָאָחוֹת הַמַּלְשִׁינָה זָכְתָה בְּמַמְתָּק,
בִּפְרִיט לְבוּשׁ, בְּרֶמֶז לִטּוּף).
הֲכִי גְּרוּעָה הָיְתָה הַסְּטִירָה, חוֹצַת אֲוִיר פִּתְאֹם, נִפְצַע הַמֶּרְחָק
בֵּין כַּף הַיָּד הַקָּשָׁה לַלֶּחִי הָרַכָּה.
לָזֶה לֹא נִדְרְשָׁה סִבָּה מְיֻחֶדֶת.

 
 ספר השירה השני של ענת לוין, "מפה לפה", יפה, כואב ושובר-לב מתחילתו ועד סופו. מאיור העטיפה של גבריאלה ברוך, דרך השיר הראשון, "הלידה", דרך כל אחד ואחד משירי האהבה שבין אם לבת ובין בת לאם בשער הראשון, "הו אמא", ועד לשיר האחד שיושב בדד בשער השני, "מפה לפה", ועניינו תינוקת בדיונית ואהובה.

 
עוד על הספר
אשה קטנה וילדה גדולה, גיא פרל, יקום תרבות, 2013
ענת לוין, מפה לפה, אלי הירש קורא שירה, 2013
הבלוג של ענת לוין