מוריס

"חלמת פעם שיש לך חבר, אלק? לא שום דבר נוסף, רק 'החבר שלי', הוא מנסה לעזור לך, ואתה לו. חבר," הוא חזר ואמר ברגשנות פתאומית. "מישהו שיישאר איתך כל החיים שלך, ואתה איתו. אני מניח שדברים כאלה לא יכולים לקרות באמת מחוץ לשינה.״

"מוריס" - רומן נועז וישיר, ובו סממנים אוטוביוגרפיים – מספר על אהבה בין שני גברים, אהבה אצילית, בעידן שבו זו נחשבה ל"תשוקה אסורה", שלא לומר לעבירה על החוק.
"מוריס" הקדים יצירות אחרות בנות זמנו בכך שביטא את ההשקפה המהפכנית שלאהבה בין גברים יכול להיות סוף טוב. הרומן שכתיבתו הושלמה ב־1914, אך ראה אור רק לאחר מותו של פורסטר ב־1970, מתאר בכישרון רב ובעדינות מסע של גילוי עצמי, של אומץ ותעוזה וקריאת תיגר על המוסכמות. זהו גם כתב אישום נוקב ואמיץ כלפי היחס הדכאני והצבוע של החברה האנגלית להומוסקסואליות, ה"תועבה של היוונים שאין להזכירה".

מוריס הול, בן המעמד האריסטוקרטי באנגליה, גבר צעיר קונבנציונלי למדי כמעט בכל דבר ועניין, הולך בדרכו של אביו, מבית־הספר הפרטי, דרך הפנימייה היוקרתית ועד לקולג' בקיימברידג' האלגנטית, על ההווי הסטודנטיאלי הסוער שלה, שם מתעוררים אצל מוריס רגשות רדומים. קלייב דרהם, שאליו הוא מתוודע בקולג', ואלק סקאדר, צייד ממעמד הפועלים, מלווים את מוריס אט־אט, כל אחד בדרכו, בתהליך רגשי, חברתי ופוליטי, שסופו הכרה במי שאתה באמת, כמו גם בחשיבותה של החברות והנאמנות.