מה למדת מהסיפור

אופטימיוּת זהירה

חֻלְיַת זָהָב הִתְוַסְּפָה

לַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁעַל צַוָּארִי.

עִם מַזָּל מְחֻרְבָּן כְּמוֹ שֶׁלִּי

בְּנִגּוּד לְחֻקֵּי הַטֶּבַע

אֲפִלּוּ הִיא תַּחְלִיד בִּמְהֵרָה.

אַךְ הַיּוֹם אֲנַסֶּה לֹא לִזְכֹּר,

אֲשַׁדֵּל אֶת הַלֵּב -

זֶה דּוֹקְרַן הַבַּרְזֶל

הַפּוֹעֵם בְּתוֹכִי

שֶׁיְּרַפֶּה, יְכַנֵּס אֶת חוֹחָיו

וְיָנִיחַ לַפָּז לְרַצֵּד

עַל הַבֶּכִי.