יסודות הטוטליטריות

שום דבר בהיסטוריה האנושית לא יכול היה להכשיר את בני זמננו לקראת הרעיון הטוטליטרי החדשני של החרבת הריבוי והגיוון האינסופיים של בני האדם, של חיסולם הפיסי, השיטתי והרציונלי, ומחיקת האנושי עצמו- כלומר, המחשבה, הפעולה, הספונטניות, ההתחדשות, ותחושת השותפות של היות-יחד-בעולם. עם זאת, טענה ארנדט, לא היה אפשר להפריד בין מה שהוביל לרצח העם היהודי במאה העשרים לבין השעבוד השיטתי של עצמים שלמים, וחיסולם של מיליונים מבניהם בידי המעצמות הקולוניאליות במאה התשע-עשרה. כך ההתפשטות האימפריאליסטית חסרת הגבולות הביאה גם להריסתו של מפעל האזרחות והשוויון החוקי, ולקריסתם של המוסדות הפוליטיים במדינות אירופה, והמחישה את התאווה ואת האפשרות לשליטה עולמית. 

מקץ שישים שנה ספר זה עדיין חיוני להבנת הזוועות חסרות התקדים של המאה העשרים, ולא פחות מכך גם לאיתורה של הסכנה האורבת תמיד להידרדרותה של חברה אנושית למצב של ברבריות, שבו בני אדם חסרי זכויות ומוקצים, מוגדרים "מיותרים" או "אויבים אובייקטיביים", מנושלים מביתם, מגורשים ומחוסלים.

חנה ארנדט (1906-1975) נולדה בהנובר, גרמניה, קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה ב-1928, נמלטה ב-1933 לפריס, וב-1941 הגיעה לניו-יורק. היא לימדה באוניברסיטאות ברקלי, שיקאגו ופרינסטון, והייתה פרופסור למחשבה פוליטית באוניברסיטת ניו-סקול בניו-יורק. בין ספריה הנודעים: The Human Condition, On Revolution וכמו כן אייכמן בירושלים. דין וחשבון על הבנאליות של הרוע, שראה אור בעברית. נוסח עברי ופתח דבר: פרופ´ עדית זרטל, חוקרת ומרצה להיסטוריה ולמחשבה מדינית באוניברסיטת באזל, שווייץ.