וולדן - חיים ביער; מרי אזרחי

הנרי דיווויד תורו התבודד במשך שנתיים ביער שעל חופו של אגם וולדן. היה זה ניסיון של אדם לחיות מעמל כפיו בלבד. לפי הפרק הראשון "חיים של צמצום" ולפי מבואו של שמעון הלקין, שתי מגמות עמדו לפניו בכתיבת הספר: למסור דו"ח עובדתי על פרקי חייו היומיומיים במשך תקופת זמן זו ודו"ח עובדתי על הישגיו השכליים באותו פרק זמן.

תיאורים טבעיים-נאטורליסטיים לנוף, לדמות-אדם, לכלים ולעצמים בודדים, מתמזגים בספר עם הגות נפשית עמוקה, שחודרת לתוך התיאורים הריאליים, עד שאתה שומע את הנוף ואת האדם ואת הכלים והעצמים אומרים שירה מבפנים. ועם התיאורים ומתוכם - המראות אל רקיע הספיר של הערכים הנעלים שבחיים, כגון: אהבת הטבע, הפלאת העבודה החקלאית ויגע-הכפיים על השירה הגדולה שבהם, התפארת שבחיי החברה, בקידמה ובהיסטוריה האנושית, חירות הרוח, ההאזנה המיסטית לנצחיות שברחשי ההוויה מרגע לרגע. הספר כולו הוא תשבץ הרמוני של סתירות וניגודים פיוטיים-פילוסופיים, המדליקים זה את זה ונדלקים זה מזה לכדי מוקד ססגוני אחד ושלם.