הסוררת

היא ישבה בבית החולים בפריז ועקבה בערנות אחר רעידת האדמה של האביב הערבי, שהעלתה ענן של זיכרונות וסיפורים שנשלפו מקופסאות המכתבים ומסודיות התיקים הרפואיים. הדביקו לה שמות וכינויים רבים, כמו מדאם שמפיון או תאג' אלמֻלוּכּ, אבל היא עצמה ידעה מי היא. חייה הספיקו לשלושה דורות, היא כבר ראתה הכול, ואין היא מצפה עוד לתעתועי גורל ולצירופי מקרים. העובדה שהנשיא לשעבר, קשיש הנשען על קביים, נמצא כאן לידה בבית החולים בפריז, אינה גורל ואינה מקרה. זהו חשבון שעוד לא יושב.

"הסוררת" הוא רומן רב־תהפוכות הנמסר בכמה קולות – חטופים, דחוקים, מקודדים – העתידים להתפענח רק עם מלאכת הקריאה שלנו. שתי נשים וגבר חולקים את ההיסטוריה של המאה העשרים ועיוותיה. שמונים שנה של ההיסטוריה הקולוניאלית של עיראק המיוסרת והמעונה – מאז עידן המלוכה ועד לעידן הרפובליקה, ובין לבין הפיכות, מלחמות ותנועות מרד ברחבי העולם הערבי – נדחסות אל משפטים קצרים ופרקים קצרי נשימה. זמן מתערבב בזמן, סיפור בסיפור, במסע במסדרונות הגלות: איראן, ונצואלה, פקיסטן ופריז.

מתוך כל אלה צומח ועולה רומן מלא עוצמה על חיי ניכור ונידוי בעולם שברירי. חלומות פנטסטיים ששוקעים, זוהר וריקבון, מגלומניה וקדרות, ועם זאת, ולמרות ריבוי הזהויות, הקורא אינו מאבד את המצפן מדמות לדמות ומאירוע לאירוע, שבבסיסם אהבה, מוזיקה, אומנות, עיתונאות וריגול.

"הסוררת" הוא הרומן הרביעי של אִנעאם כּצ'אצ'י – הסופרת והעיתונאית העיראקית שחיה כיום בפריז - שהתפרסם בשנת 2017 והגיע לרשימה הקצרה של פרס בוקר הערבי בשנת 2019 . אִנעאם כּצ'אצ'י נולדה בבגדד בשנת 1952. החלה את הקריירה שלה כעיתונאית ושדרנית ברדיו. ב־1979 עברה להתגורר בפריז, השלימה דוקטורט בסורבון, ולצד עבודתה העיתונאית חיברה ספרי עיון ופרוזה בערבית ובצרפתית.