הסוסה

הרומאן "הסוסה", שראה אור ביידיש ב־1873, היה מן היצירות המייסדות של סיפורת יידיש המודרנית, ובאותם ימים הפופולרי מכולן. 

בתועפות הפנטזיה של "הסוסה" מסתחרר עולם שיצוריו מתחלפים זה בזה בלי הרף. הגבולות ביניהם נזילים, הם אינם מה שהם מתיימרים להיות, וכל אחד בתוכו אינו מה שהוא נראה מבחוץ. האדם הוא מיקרוקוסמוס ש"יש לו בתוכו כל־מיני יצורים... כל־מיני חיות פרא וכן בהמות... שרצים... אפילו רוח, שד, שטן... שונא־ישראל"...

סרוליק, בנה של ציפֶּה, הקשור בקשר סימביוטי אל אמו המעשית, בחור בעל ראש חריף, הנוטה למדעי הטבע ומתכחש לגופניותו ולמיניות המטילה עליו אימה ומבריחה אותו מנשים, מבקש לנהל את חייו על־פי התבונה הטהורה ומתוך רצון אנושי חופשי וכבוד עצמי. לכן הוא מחליט ללמוד לבחינות ולהתקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה. ביום קיץ חם, אגב טיול מחוץ לעיר, הוא נתקל בסוסה עלובה שפרחחים נטפלים אליה ומענים אותה, ומאמץ אותה לעצמו. למרבה הפליאה סוסה זו מתחילה לדבר אליו: מסתבר שהיא גלגול של נסיך אומלל... 

עובר זמן עד שהקוראים יכולים להבין שהספר, למן הפרק השלישי, מתעד שתי התמוטטויות פסיכוטיות ממושכות של סרוליק, וכי כמו סיפורי המשוגעים של גוגול ואת"א הופמן הוא מתרחש בלבירינת של נפש מאוימת, שאין לה יכולת לאזן את עצמה לנוכח ההוויה האנרכית שבתוכה.

בהתמוטטות השנייה של סרוליק, אחרי כישלונו בבחינות, מוזזת הסוסה בהדרגה הצידה, והולכת ומצטופפת בסיפור כל ההירַרכיה הדֶמונית – רוחות ושדים ו'קליפות' נאווֹת ומושכות, ומתגלה כאן אשמדאי, שסרוליק, פאוסט פארודי, טס לו כמו פריץ מעל לעולם בתוך כף ידו. כך הוא עד לדרמה הקוסמית של מלחמת השטן ושותפיו באלוהים ולתפקידו ההרסני של הרוע, שגם מחולל התחדשות והתקדמות בעולם, ובהנאה רבה הוא לוקח חלק בהילולות אורגיאסטיות מרהיבות של אשמדאי והמון השדות והשדים שלו.

   

עוד על הספר