הולכת פנימה

"את הרומן הנפלא של מרב השרוני, הולכת פנימה, קראתי בנשימה עמוקה, איטית ונעתקת. זהו סיפור מסע פנימי, רב ממדי, הנפרש לאורך קווי האורך והרוחב המתאבכים של הנפש. הוא מתחיל בבית הדין של מעלה, בו מבקשת גיבורת הרומן, תמר ארבל, להתחקות אחר מקור הפגיעה שחוותה בילדותה, ולהתייצב מול אביה המת (עם נוכחות מפתיעה של חנה ארנדט כנציגת התביעה); עובר דרך נופי הודו, הימלאיה, נגב, עמק הירדן, שכונת רחביה בירושלים, מסדרונות החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון; ואף מגיע ומתעכב (במלוא כוחו של הרומן) בשהות המכוננת של תמר במנזר האם־מרי בהרי יהודה. שם, בין ערוגות הפרחים הבודדים, היא מסתגלת לנוכחותו של האל והנשגב. בתפילה, בהתבוננות, בשקט וביופי בלתי רגילים היא מתחילה להכיר ולרפא את עצמה, וזה לא מעט. הולכת פנימה הוא רומן מסע, ובכך הוא חושף אותנו לשפה נהדרת, לנופים אחרים, לתובנות ולמתח רב (הרומן עצמו מוצג כדרמה משפטית) – זהו רומן שעותק נשימה ומשיב נשימה, ומכאן יופיו הספרותי." (יקיר בן-משה)