האוויר שאנחנו נושכים

"לקראת סוף הריצה מתחילות לי התכווצויות בבטן. אולי הגזמתי קצת עם האוקסיקונטין. זוג בבגדי ספורט מופיע מהחושך.
הם רצים מולי על המדרכה הצרה וכשהם מגלים אותי הם לא לוקחים צ'אנס ועוברים לצד השני של הרחוב.

אני שוקל 110 קילו והגובה שלי הוא 1.99. פעם הייתי חתיך ושזוף. השרירים נשארו כי אני עושה הרבה כושר בבית, זמן לא חסר לי.
מהשאר אבל לא נשאר הרבה: עור של שלגיה מצולקת על שרירים של גורילה."

אין משיכה גדולה יותר מאשר המשיכה בין שני חורים שחורים.
שֵם ווֶרֶד התאהבו עוד כילדים, אהבה טוטאלית.
לפני שלוש שנים, אחרי טיול קסום במלאווי, ורד התחילה לעשות פרצופים מצחיקים לילדים קטנים ברחוב,
ושֵם חלה באלרגיה נדירה לאור השמש שמאיימת על חייו.
יכולות להיות הרבה סיבות לכך שגבר צעיר, לכאורה בריא, יפתח  את האלרגיה הקטלנית. הרפואה עדיין לא גילתה את כולן.
השניים נפרדו. ורד עשתה ילד עם מישהו אחר, ושֵם יוצא מביתו המוחשך רק בלילות לריצות כושר אינסופיות, מחשל את עצמו כדי להישאר חזק.
בחושך הרי הכל יכול לקרות...