תולדות העתיד

אֵינִי יָכוֹל לַעֲרוֹב לִשְׁלוֹמוֹ
כָּל עוֹד הוּא צוֹמֵחַ אֶל
הַשָּׁרָשִׁים; כָּל עוֹד מְשַׁדֵּל אֲדָמָה בִּלְחָשִׁים
בִּתְשּׁוּקָה
לָבוֹא עַל
סִפּוּקָהּ.
וְגַם אֲנִי מְשַׁדְלוֹ: עוֹד לא, עוֹד לא.
אֲנִי מֵנִיף יָדַיִם בִּשְׁבִילוֹ
לַשָּׁמַיִם. וְהַיָּדַיִם
שֶׁלוֹ מַרְקִיעוֹת
תְּהוֹם (אֲנִי אוֹמֵר: זוֹ רַק בְּאֵר,
אֲבָל) הַעֶרֶב אֲנִי מַפְצִיר בּוֹ לְהִשָּׁאֵר.

וְהִבְהַרְתִּי לוֹ חָזוֹר וְהַבְהֵר
שֶׁהִרְחִיק; וְהַדֶּרֶךְ אֵינָה בְּטוּחָה.
כַּמָּה זְמַן תַּתְמִיד עֵינִי הַפְּקוּחָה? חוֹשֶׁך
עַל פָּנָיו אֲנִי תּוֹהֶה וּבוֹהֶה
בַּטֶּרֶף, בַּפֶּצַע
מַה שֶׁעָט לְבָלְעוֹ
לְהֶרֶף נֶצַח
עַכְשָׁו לְהַנִיאוֹ? עוֹד לא, עוֹדְלא.
פָּנָסֵי עֵינַי דּוֹלְקִים אַחֲרָיו, סְנָאִי מְבוֹהָל
בְּלֵב יַעַר עֵר.
אֶת מִי לְהַזְהִיר? מִמִּי לְהִזָּהֵר? אֲנִי
מַפְצִיר בּוֹ עֶרֶבְעֶרֶב לְהִשָּׁאֵר. וְלָשׁוּב

אֵלַי בְּרַחֲמִים וְלִשְׁקוֹט בְּתוֹכִי כָּאֲשֶׁר דִבֵּר
אֲבָל הוּא
תּוֹפֵר לְעַצְמוֹ קִיר
וְצוֹפֵן בּוֹ מַאֲרָב
מִי יָקִיא אֶת הָאִישׁ שֶׁבַּקִּיר, וּשְׁעָרָיו –
חֲרַכֵּי יֶרִי; אֲנִי נִזְהָר
שֶׁלא לְהָקִים מֶרִי
בְּחֵיקוֹ. לא לְהָבִיא תְּהוֹם
עַל סִפּוּקוֹ; לְשַׂחֵק מַחֲבוֹאִים עִם אוֹפֶל
בָּהִיר; צָרִיךְ לְהַזְהִיר: לא לְהִטָּרֵף, לא לְהִסְתָּעֵר; עוֹד לוֹעוֹת לוֹ
נִבְעִים. עוֹד-לא-עוֹד-לא-בּוֹלְעִים. אֲנִי מַפְצִיר בּוֹ לְהִשָּׁאֵר
בַּחַיִּים