פנומנולוגיה של הרוח

ספר הביכורים המונומנטלי של ג.ו.פ. הגל (1831-1770) משנת 1807, פנומנולוגיה של הרוח, אשר כרך א' שלו מתורגם כאן לראשונה לעברית, הוא טקסט מרכזי בתולדות הפילוסופיה וחיבור מכונן בהתהוות המודרנה. היצירה נועדה להיות מבוא לפילוסופיה המודרנית שאותה תופס הגל כעומדת במרכזו של הידע האנושי שהגיע אל פסגתו – המדע. בספר מבקש הגל להוליך את הקורא צעד צעד מהמצב הבלתי-מדעי של הידע, "המודעות הטבעית", אל דמותו השלמה והמודעת לעצמה של "הידע האבסולוטי".

לפנינו אפוא ספר מסע המתאר את "דרכה של המודעות הטבעית החותרת אל הידע האמיתי, או [את] דרכה של הנפש התועה דרך סדרת דמויותיה, כתחנות הטבועות עבורה מראש מטבעה, על מנת שתזדכך לכדי רוח, על ידי כך שבאמצעות התנסותה המלאה בעצמה היא תגיע להכרת הווייתה כפי שהיא בעצמה". תחנות העיקריות בדרך הן המודעות החושית, המודעות העצמית, השכל, התבונה (המתבוננת והמעשית) – עד כאן מגיע הכרך הראשון המתורגם כאן. בכרך השני, שתרגומו יראה אור עוד מספר שנים, התחנות הן הרוח, הדת ולבסוף הידע האבסולוטי.