מלכוד 22

הגיבור המיתולוגי של "מלכוד "22, יוֹסַריאן, הוא ממש משוגע: הוא לא רוצה שהאויבים שלו יהרגו אותו. ועל האויבים שלו, בצבא שלו, הגנרלים והקולונלים והרופאים והפסיכיאטרים וכל מי ששולח אותו להמשיך לטוס ולהפציץ וליהרג, אומר המספר:

 

"האני מאמין [של הגנרל דְרידְל] כחייל מקצועי היה אחיד ומרוכז: הוא האמין שהגברים הצעירים שקיבלו ממנו פקודות צריכים להיות נכונים למסור את חייהם למען האידאלים, השאיפות והמוזרויות של הגברים הזקנים שמהם קיבל הוא פקודות."

 

יוסריאן מבין את זה, ופשוט אי-אפשר להאמין עד כמה הוא שפוי.

 

זהו המלכוד - מלכוד 22. אף פעם לא נכתב על המלחמה עוד ספר מצחיק כל כך. ספר עצוב כל כך. ספר על אנשים נפלאים, מוּכֵּי-הלם-קרב, שמתנחמים בזרועות זונות איטלקיות מכוערות, מקסימות, בשטחים הכבושים.

 

התרגום העברי החדש של "מלכוד 22" מוגש לקוראים הוותיקים כמחווה רבת-געגועים, ולדור הקוראים אשר לא ידע את ג'וזֶף - בקנאה: איזו חוויה מחכה לכם! לסופר הנפלא הזה, ג'וזף הלר, תמיד היו אומרים: "כתבת הרבה דברים אחרי מלכוד 22, אבל כזה ספר ראשון הוא בטח עול נורא, הרי לא הצלחת אף פעם לכתוב אחריו ספר כל כך יפה!". ותשובתו, בסגנון יוסריאן: "גם אף אחד אחר לא הצליח."