ספרו זה של גבריאל גרסיה מארקס נכתב בז'אנר שונה מכל ספריו האחרים. לכאורה, ספר מתח מובהק, שבמרכז עלילתו פרשת רצח. ואולם פרט חשוב אחד בו אינו אופייני כלל לספרי מתח: סופו ידוע למן המשפט הראשון.
האחים ויקאריו מספרים על כוונתם לרצוח את סאנטיאגו נסאר לכל מי שנקרה בדרכם, עד שלבסוף נודעת השמועה בעיירה כולה. ואף על פי כן, עם שחר, האיש נרצח למוות בפתח ביתו. הרצח היה אפוא כה צפוי ונמנע, עד שמימושו דווקא נהפך לתעלומה מסתורית. ספר מפתיע, מלא הומור ודמיון, וגם בו, כבשאר ספריו של גרסיה מארקס, מצטיירת העיירה הקולומביאנית בצבעים חיים ועזים מכוח כתיבתו הנפלאה של הסופר.
גבריאל גרסיה מארקס, הסופר הקולומביאני, נולד ב-1928 בעיירה אראקאטאקה, היא "מקונדו" האגדית העוברת כחוט השני בכל יצירתו. כסופרים רבים של אמריקה הלאטינית נדד גרסיה מארקס לארצות שונות, בהן מכסיקו, שם שהה שש שנים, וספרד שבה חי שלוש שנים. ב-1971 שב לארצו. מספריו בעברית: "מאה שנים של בדידות", "אין לקולונל מי שיכתוב עליו", "סתיו של פטריארך", "הסיפור העצוב שלא ייאמן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית". הספר "כרוניקה של מוות ידוע מראש" ראה אור ב-1980.