התבהרות: ויפאסנה, פסיכואנליזה והתודעה החוקרת את עצמה

כיצד הנטייה לחשוק בעונג ולהדוף כאב מעצבת את חיינו? כיצד היא משפיעה על תפיסת המציאות שלנו, וכיצד היא קשורה בהתהוותו של הסבל ובאופן שבו הוא עובר מאדם לאדם? האם ישנה אפשרות לחיות חופשי מן הנטייה הזאת, מעבר לעקרון העונג?

 

ספר זה ניגש אל השאלות הללו תוך שהוא בוחן את המושגים הפסיכואנליטיים "השלכה" ו"הזדהות השלכתית" לאורן של התורה הבודהיסטית המוקדמת ויישומה במדיטציית ויפאסנה. הוא עוסק באישי ובבין-אישי, בתאורטי, במטא-תאורטי וביומיומי המוחשי. הספר מביט אל תוך ברירות המחדל הטוות את המצב האנושי, ובוחן את יכולתה של הנפש להשתחרר מעריצותן. הוא עוסק באפשרות שהשחרור הזה מציע: להיות במגע עם המציאות כפי שהיא, ולחיות חיים יותר אתיים ופחות תגובתיים.

 

ספר זה הוא תוצאה של מחקר חלוצי ומקורי בשדה המרתק של השיח שבין פסיכואנליזה לבודהיזם. בלא ליפול להפשטות המרובות המקובלות בשדה זה, מביאה אליו מיכל ברנע-אסטרוג פן חדש: אפשרות ההזנה ההדדית בין רעיון התהוות הגומלין הבודהיסטי לבין המושג הפסיכואנליטי "הזדהות השלכתית". בניתוח מרתק ורהוט, ובהשראת שתי תורות הנפש החשובות הללו – הרחוקות לכאורה כמרחק מזרח ומערב – יוצרת ברנע-אסטרוג שיח בין שני הרעיונות; היא מציעה אפשרויות חדשות להתבוננות ביחיד, ביחסיו עם עצמו, עם הזולת ועם העולם, באופנים חדשים של עבודה מיטיבה עם האי-נחת בחיינו, וביכולת הריפוי העמוק הטמונה בתודעה עצמה.