בלזאק

תרגמה והוסיפה הערות: נועה קול מבוא: יעקב גולומב בביוגרפיה זו של אונורה דה בלזאק – שהיא למעשה גם אטוביוגרפיה סמויה של מחברה, שטפן צוויג – משתקף הפרופיל הקיומי של צווייג כיהודי-שוליים אוסטרי דגול; כך עומד פרופ' יעקב גולומב במסת ההקדמה לספר.; צווייג העריץ ללא סייג את בלזאק, "בונה העולמות" ואחד מגדולי מעצביה של התרבות; האירופית בדורו, שעשה לילות כימים בכתיבת הקומדיה האנושית – שבהיקפה המאסיבי, בתנופת רעיונותיה ואלפי דמויותיה לא היה לה אח ורע בקרב סופרי אירופה. עמוד אחר עמוד בביוגרפיה זו מתגלה גדולתו של האיש הקולוסאלי בלזאק כהיסטוריון של תקופתו, כפסיכולוג ופיסיולוג, כצייר ומשורר, כמעט כאל הבורא עולם ומלואו בכוחו הדֶמי-יורגי ובלהט רוחו שלא תדע מנוח. ועם זאת הבחין צווייג חד-המבט בפרדוקס שבבסיס גאונותו: מצד אחד אמן דגול הנאמן לעצמו וליצירתו, ומצד שני מי שמאבד תדיר את האותנטיות האישית שלו, בהיכנעו לפיתוייו של פרסום מהיר אך ריק-מתוכן.   בלזאק, יצירתו האחרונה של שטפן צווייג, שנעשתה לביוגרפיה המרכזית שלו, היא קידה עמוקה בפני בלזאק. הוא ביקש לצייר בה 'שעה מופזת של האנושות' ובתוכה פיסה של הוויה אנושית. ואמנם נוצרה כאן קומדיה אנושית ארוגה מחוויות, מזיכרונות ומקטעי פרוזה – והקריאה בה מעוררת בקוראים רצון לשוב אל יצירותיו של בלזאק