אלרסאא'ל - האיגרות

במשך שנתיים, ממאי 1986 ועד מאי 1988, החליפו ביניהם שני המשוררים הפלסטינים, מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם, איגרות שהפכו לנכס צאן ברזל של הספרות והפואטיקה הערבית המודרנית. האחד בן אַלְבִּרְוֶה העקור מן המולדת, השני בן אַלרַאמֶה העקור בתוכה. שני חברים שחלקו פעם מרחב ודירה, הפכו מתוך החלטה את המילים לגשר המחבר ביניהם. איגרות על חברות ואהבה, שירה והתנגדות, הפרטי והקולקטיבי, אשר מספרות גם את סיפורו של דור שירי – ובתוכו, ראשד חוסיין, אבּו סלמא, טהא מחמד עלי, תופיק זיאד ואחרים – דור ששאלת מקומם ומיקומם נותרה מסוכסכת ולא פתורה. כמו שאלקאסם כתב לדרוויש: "אני מתבייש בכך שנשארתי, בוש בך שעזבת..."
"אלרסאא'ל" הוא מסמך מרתק המודע לעצמו, והמתבונן בסוגת הכתיבה של רומן־איגרות תוך כדי ניסיון להשיב על התהייה שבה פתח דרוויש את האיגרת הראשונה: "מה הטעם בחילופי איגרות בין שני משוררים?"

מחמוד דרוויש נחשב למשורר הלאומי הפלסטיני ולאחד המשוררים החשובים בשירה הערבית המודרנית. יצירתו העשירה משתרעת על פני יותר מ־30 כרכי שירה ו־11 ספרי פרוזה, אשר זיכו אותו בפרסים רבים ותורגמו לשפות רבות. 
סמיח אלקאסם היה משורר, סופר ועיתונאי, ששמו נקשר עם המאבק הפלסטיני.  רבים משיריו תורגמו למגוון שפות.