איש הזאב ואבירי השולחן העגול: אפוסים קלטיים וארתוריאניים

המלך ארתור היה כנראה שר צבא קלטי ששלט בחלקים מבריטניה במאה החמישית לספירה. הוא איחד כמה שבטים קלטיים במטרה למנוע את פלישתם של שבטים גרמאניים לאיים. בימי הביניים הפכו המלך ארתור ואביריו לגיבוריהם של רומנסות, אגדות ואפוסים רבים.

במהלך המאה החמש עשרה קיבץ סר תומאס מלורי את החומר המגוון שהיה קיים בתקופתו ויצר אפוס רחב יריעה המתאר את חייו של המלך ארתור מהולדתו ועד מותו.

בספר שלפניכם, איש-הזאב ואבירי השולחן העגול, מובאים לפני הקורא העברי ששה אפוסים קצרים ממקורות שונים, שהועלו על הכתב בתקופות שונות. שלושה מהם עוסקים בעלילותיהם של המלך ארתור עצמו ושל אחד האבירים בחצרו – סֶר גֵּוִוין. במרכזו של הסיפור השלישי עומד המפגש של המלך ארתור עם איש-זאב – אדם שהפך בעקבות כישוף לזאב.

שלושת הסיפורים הנותרים עוסקים אף הם באנשי-זאב, אך כל אחד מהם מציג את הנושא בצורה שונה. אחד מהם הוא פרי עטה של מרי דה פרנס, המשוררת הברטונית בת המאה השתים עשר, השני הוא גרסה מודרנית שעברה במסורת שבעל פה והועלתה על הכתב בסוף המאה התשע עשרה. הסיפור האחרון החותם את הספר נלקח ממקור יהודי, 'מעשה בוך', קובץ אגדות ומעשיות שנכתב ביידיש וראה אור בבאזל בתחילת המאה השבע עשרה.

יואל שלום פרץ הוא פולקלוריסט, סופר ומתרגם, אך לפני כל דבר אחר הוא מספר סיפורים, הפועל, לצד עבודתו המדעית, לחידוש והחייאה של אומנות ההיגוד שבעל פה בישראל.

הוא מופיע מעל במות שונות הן כמרצה, הן כמספר סיפורים. אתר האינטרנט שלו, אתר מס"ע (מרכז סיפורי עם), הוא האתר הגדול ביותר בעברית לסיפורי עם ופולקלור.