אולי הלב

סו יקרה-
הסעודה
היתה מעודנת
ומוזרה-
אכלתי אותה
והתייסרתי
כאילו הרסתי
חזיון-
רק אשכולות
הפריחה החזיקו
מעמד-אלה
שהותרתי לציפורים-
באיזה רוך
אני מודה לך-
מדי יום אני מקווה
ששלומך משתפר-
תחת לאלפים
זורמת הדנובה

יפה במיוחד הוא השילוב בין השירה, הפרוזה, המכתבים ופתקי השיר שבספר "אולי הלב". נדמה שדמותה המעניינת כל כך של אמילי דיקינסון לא יכולה הייתה להצטייר בכל מורכבותה באוסף בעל אופי שונה. תוך כדי קריאה במבחר הייחודי שתרגמה וערכה לילך לחמן נפתחת בפנינו האפשרות להיחשף לצדדיה השונים והסותרים של האישה הצעירה שהסתגרה בביתה והקדישה את עצמה לכתיבה כשאף אישה צעירה אחרת בסביבה עוד לא עשתה זאת. מתוך כתיבתה של דיקינסון עולה דמות נזירית אך מתריסה, רצינית ותמימה אך גם שנונה ומשתובבת ושיריה מלאים בכל מה שימשיך להעסיק נשים וגברים בכל השנים שיבואו, אהבת הטבע, הרהורים מטאפיזיים, ביתיות חונקת ותומכת, התמסרות והתנגדות, בורגנות ונזירות, בדידות וחברה.