אמילי דיקינסון (1886-1830) - משוררת אמריקאית. כתבה יותר מאלפיים שירים קסומים וחכמים שכמעט כולם התגלו רק לאחר מותה. כל ימיה גרה בבית אביה, ניגנה על הפסנתר שעמד מול החלון וכתבה שירים שאת רובם הגדול שמרה לעצמה במחברות ובארגזים. שיריה נמצאו ופורסמו אחרי מותה, תורגמו לשפות רבות והעניקו את הקסם והחכמה שהשתמרו בהם לכל העולם.
לאה נאור מביאה מבחר משיריה של אמילי דיקינסון בתרגום חדש.
אַחֲרֵי כְּאֵב גָּדוֹל יֵשׁ סֵדֶר בָּרְגָשׁוֹת —
הָעֲצַבִּים עוֹדָם קְפוּאִים, כְּמוֹ אֲבָנִים.
הַלֵּב שׁוֹאֵל: אֲנִי נָשָׂאתִי זֹאת?
הַיּוֹם? אֶתְמוֹל? לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים?
הָרַגְלַיִם סְתָם הוֹלְכוֹת, לְלֹא כִּוּוּן —
עַל הָרִצְפָּה, הַחוּצָה, לַאֲוִיר הַצַּח.
דַּרְכֵי שָׂדֶה
בְּלִי כַּוָּנָה הוֹפְכוֹת
אַסְפַלְט קָשֶׁה, אָדִישׁ וּמְנֻצָּח.
זוֹ שְׁעַת הַשִּׂיא.
אוֹתָהּ תָּמִיד יִזְכֹּר
כָּל אִישׁ, אִם רַק זָכָה לְהִתְעוֹרֵר.
כְּמוֹ אִישׁ אֲשֶׁר קָפָא מִקּוֹר יִזְכֹּר —
הַכְּפוֹר — הַהֶלֶם — הַיְּצִיאָה לִזְמָן אַחֵר.