מעריסה לעריסה: CRADLE TO CRADLE

 האסטרטגיה המקובלת במאמץ לשמירה על הסביבה היא: "צמצום הצריכה, שימוש חוזר, מִחזור", במטרה למזער את נזקיה של התעשייה האנושית. לגישה זו, שכוונותיה טובות, יש מגבלה אחת: היא משמרת את דגם הייצור החד-כיווני של המהפכה התעשייתית "מעריסה לקבר", שמייצר מלכתחילה כמויות אדירות של פסולת וזיהום ההולכים ומצטברים על פני כדור הארץ. לכן יש צורך בחשיבה מחודשת על דגם הייצור עצמו: לא עוד "מעריסה לקבר", אלא "מעריסה לעריסה".

מיכאל בראונגרט וויליאם מק'דונו מציגים בספרם תפיסה המבוססת על תכנון ומחשבה, השניים מדברים על תכנון מוצרים שישמשו כמוצרי הזנה ביולוגיים וטכניים. האפשריות הגלומות בתיאוריה פורצת הדרך שהם מציגים כבר החלו להשפיע על תהליך הייצור והתכנון של התעשיות הגדולות, של המחלקות למדעים מדוייקים באוניברסיטאות ואפילו של הממשלות שלנו.

עוד על הספר
מעריסה לעריסה, הבלוג של עמית נויפלד - תנועת ההאטה, 2014