פרא כלב היא היתה

נחכה לה כשהפוך
 
נִּקַח אֶת הָארֶץ וְנַּנִיחַ לְיבּוש
יעֲלּו מִמנה אֵדֵי קֹשִי ונְהָמָה
יַעֲלּו מִמֶנָה הֶבֶל וְגָזֵי מדְמֵנָה
עַד שֶתִתְרֹוקֵן מֵאּלֶה
 
ּכְשּיַעֲלֶה אֹור רִאשֹון חָדָש
נְצַּיֵר אֶת עַצְמֵנּו מֵחָדָש
נְיַּצֵר נֵכָר חָדָש
ּומַלְכּות לָז חֲדָשָה
וְנְנַּסֶה מְאֹוד לְהַבְדִיל
 
נִדְחֹס אֶת הּמַיִם נְקַנֵחַ אֶת הָרֵאֹות
מֵאֲוִיר
נְנַּקֶה עַצְמֵנּו מִּשְאִיפָה
נִתְאּמֵץ שֶֹא לְהּבִיט
וְנשּכַב לָנּוחַ
 
הָרָקִיעַ יְהֵא מִשּכָבֵנּו
הַּשָמַיִם תְהֹוםּ תַחּתֵינּו
וַעֲדַיִן נְחּכֶה לַּיֹונָה

 תרצה פוסקלינסקי שחורי היא משוררת, יוצרת במדיות מגוונות ומרצה בתחומי יהדות כתרבות. כתבה את ספרי השירה "מדוזה שקופה הולכת" (אבן חושן, 2016) ו"מטמון של שממיות (פרדס, 2018). שיריה התפרסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות ושימשו מקור להופעות מחול ובמה.