מפה לשם כבר נהיה מחר

באטרפליי 
קְחוּ לְמָשָׁל אֶת הַמִּלָּה פְּרֵדָה. כְּשֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים אוֹתָהּ אַל תַּשְׁפִּילוּ מַבָּט, אַל תִּבְכּוּ (בְּכָל מַצָּב אַל תִּבְכּוּ), אַל תַּחְשְׁבוּ עַל תֶּפֶר שֶׁנִּפְרַם, עַל חַי שֶׁמֵּת וַעֲדַיִן חַי בְּמָקוֹם אַחֵר, אוֹ כָּל מֶטָפוֹרָה אַחֶרֶת. אַל תִּהְיוּ רַגְשָׁנִים. זֶה לֹא נוֹתֵן כְּלוּם. בְּשׁוּם אֹפֶן אַל תִּזָּכְרוּ בִּבְקָרִים, בְּגוּף מוּבָן שֶׁמִּסְתּוֹבֵב אֲלֵיכֶם מֵאֵלָיו, אַל תֹּאכְלוּ סֶנְדְבִיץ' סַלְמוֹן עִם לִימוֹן כָּבוּשׁ בַּעֲמִידָה לְיַד הַכִּיּוֹר, אַל תֵּשְׁבוּ עַל הַמַּדְרֵגוֹת לִפְנֵי הַבַּיִת מִתַּחַת לַיָּרֵחַ וּתְנַסּוּ לָקַחַת לָרֵאוֹת. לְמַעַן הָאֵל, אַל תִּקְּחוּ לַלֵּב. אַל תֵּרְדוּ. לֹא לַחַנְיוֹן. אַל תָּשִׁירוּ בָּאוֹטוֹ, אֲנִי חוֹזֶרֶת אַל, אַל תַּקְשִׁיבוּ לְ wild horses, אל תִּתְלוֹנְנוּ, אַל תִּתְאוֹנְנוּ. אַל תְּאוֹנְנוּ. בְּעֶצֶם הָאַחֲרוֹן כֵּן. תִּחְיוּ בִּכְבִישׁ עוֹקֵף כְּאִלּוּ אֵין בָּהּ בַּמִּלָּה הַזֹּאת (פְּרֵדָה) מְאוּמָה. תִּהְיוּ בְּשֶׁקֶט. תַּחְזְרוּ. תְּחַזְּרוּ. תִּשְׁכְּחוּ. תְּחַיְּכוּ. זֶה חָשׁוּב, זֶה מַפְעִיל רֶצֶפְּטוֹרִים שֶׁל מַשֶּׁהוּ. תַּחְזְרוּ אֲלֵיכֶם. פְּנִימָה. שׁוּבוּ הַבַּיְתָה, שׁוּבוּ לִגְבוּלְכֶם, שְׁבוּ. תַּעַמְדוּ. תַּעַמְדוּ עִם שֶׁלֶט בַּיְּצִיאָה מֵהַטֶרְמִינַל. הִנֵּה חַיֵּיכֶם הַחֲדָשִׁים מְחַכִּים לָכֶם. תִּתְחַדְּשׁוּ. וּקְחוּ לְמָשָׁל אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת חַיֵּיכֶם כְּשֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים אוֹתָהּ אַל תִּתְרַגְּשׁוּ. 

לימור ויסברג כספי היא כלת פרס משרד התרבות למשוררים בתחילת דרכם וזוכת תחרות צרצר פיס של מפעיל הפיס. זהו ספרה הראשון.

 
עוד על הספר
אצלנו בבית לא גירשו שדים, אילן ברקוביץ', הארץ, 2019