אחרון המלאכים

בעיר כִּרְכּוּכּ, בעיראק של שנות החמישים, מנסה חמיד ניילון לפתות את אשת מנהלו הבריטית וקונה לה גרבי ניילון, דבר שבעטיו דבק בו הכינוי "ניילון" שליווה אותו כל חייו. חמיד ניילון מפוטר מעבודתו ומתחיל לגלות את ייעודו האמיתי, כמהפכן עיראקי שעתידו צופן לו גדולות ונצורות, גיסו של חמיד, הקצב ח'דר מוסא, הידוע במעשי הנכלולים שלו ובהתנגדותו למערכת, יוצא לברית המועצות כדי למצוא שני אחים שנעדרים מאז מלחמת העולם הראשונה. הוא חוזר לכִּרְכּוּכּ ממסעו על גבי ספינת־אוויר, כשהוא בעל הון ותהילה גדולים. המפתח לגורלם של כל גיבורי הספר מוחזק בידיו של נער בן שבע, בורהאן עבדאללה, אשר נתקל בתיבה ישנה בעליית הגג, המאפשרת לו לדבר עם שלושה זקנים לבושים בגלימות לבנות, המספרים לו שהם מלאכים.

אחרון המלאכים הכתוב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, משרטט תמונה חיונית, הומוריסטית, נוסטלגית ולעתים גם אפוקליפטית של העיר כִּרְכּוּכּ, אחת הערים בעלות הגיוון האתני, הדתי והלשוני הגדול ביותר בעיראק. עלילת הסיפור מתרחשת אמנם בשנים האחרונות של המלוכה בעיראק, אך קשה להחמיץ את הרלוונטיות שלו לאירועים נוספים בהיסטוריה הקשה של עיראק המודרנית.