ניטשה: מסה ומבחר מכתביו

נפש "שכמו גררה הגורל בשערותיה אל נבואה משתוללת, פראית ושיכורה, הפונה עורף שלא בטובתה לכל יראת־כבוד וחוזה את הכוח הברברי העולה על גדותיו, את התקשחות המצפון, את הרוע." - כך כתב ב-1947 תומאס מאן על פרידריך ניטשה ונתן בדבריו ביטוי לכבוד המהול בחלחלה שחש האדם הבורגני כלפי הגאון.

אכן, ניטשה, יליד 1844, בן למשפחת כמרים פרוטסנטיים, שבן 25 כבר היה פרופסור מכובד בבאזל ובן 44 שקע בדמדום רוחני שלא התאושש ממנו עוד עד מותו בשנת 1900 - ניטשה זה תלש מסיכה אחר מסיכה מעל פרצופה הדשן של החברה הבורגנית של זמנו בקעקעו עד היסוד את ערכיה ועקרונותיה המוצקים, כביכול, בתחומי הדת, המוסר, המדע, התרבות והאמנות. הוא העז ללכת עם חשיבתו הרדיקלית עד קצה גבולה, לרדת עמה אל תהומות חשיכות ולהעפיל אל פסגות מסחררות. הוא, "ההוגה החופשי" הראשון של זמנו, בישר את מותו של אלוהים, ביטל את מושג ה"אמת", ובכך עקר מציריהן את מערכות המוסר והמדעים המערביות המתיימרות מדורי דורות לקבוע סולם ערכים ואמות מידה וחוקים "אובייקיטיביים". 
פרידריך ניטשה, שגרס שאין בנמצא "עובדות" כי אם רק "פרשנויות" - נאראטיבים בעגת ימינו - הוא ללא ספק ראשון המבשרים של החשיבה הפוסט־מודרנית: ניצב הוא כפסל הזה בשער הכניסה אל מבוכי בניינה שעדיין אין לשער עד היכן יוליכו.

ספר זה, על המסה המקיפה הפותחת אותו ועל מבחר הקטעים הצנוע, אך המגוון מכתביו של ניטשה, נועד להציג את הוגה הדעות הנערץ והשנוי במחלוקת הזה בריבוי פניו: לפתוח אשנב אל מקצת השקפותיו ורעיונותיו, ולהטעים - בתרגום חדש - את טעם האיכות הספרותית של כתיבתו. אין הוא שואף, כמובן, למצות את כל אלה, כי אם לעורר ולגרות את הקורא להוסיף ולהתוודע אל כתביו, אם באמצעות מפעל התרגום הגדול של ישראל אלדד (הוצאת שוקן) ואם באמצעות המקור הגרמני.