הלאומנים החדשים

בשלהי 1999 התכנסה באחוזה משופצת בצפון־מערב פולין חבורה שמחה של עיתונאים ודיפלומטים, מקומיים וזרים, כדי לציין את המעבר לשנות האלפיים. את רובם אפשר היה להגדיר כאנשי ימין – שמרנים, אנטי־קומוניסטים – וכליברלים. "באותו רגע", נזכרת אן אפלבאום, "כשפולין הייתה על סף הצטרפות למערב, כולנו הרגשנו שאנחנו חברים באותה קבוצה. הסכמנו על חשיבות הדמוקרטיה".
אותו רגע חלף מן העולם. מחלוקת עמוקה חצתה את הקבוצה ההיא ורבות דומות לה מרגע שחלק מחבריהן אימצו את הלאומנות והתמסרו לפופוליזם. "מה גרם לתמורה הזאת? האם חלק מהחברים שלנו תמיד היו סמכותנים בארון? או שמא האנשים שהשקנו איתם כוסות יין בדקות הראשונות של המילניום החדש השתנו באיזשהו אופן?"
התשובה של אפלבאום נפרשת בשני מאמרים מבריקים המכונסים בספר זה. אפלבאום קושרת בין העבר להווה, בין תהליכים היסטוריים לתהליכים אישיים, בין הגוש הסובייטי לאמריקה של טראמפ, בין לוחמי צדק ושוויון לטרולים וחובבי תיאוריות קונספירציה ובין מאמינים קיצוניים למשתפי פעולה אופורטוניסטים. "בהינתן התנאים המתאימים", היא טוענת, "כל חברה יכולה להפסיק לתמוך בדמוקרטיה".
לכן הלאומנים החדשים כה רלוונטי לנו, הישראלים, כאן ועכשיו.
אחרית הדבר, מאת פרופ' נעם גדרון, מצביעה על התהליכים דומים שהתרחשו בימין הישראלי, ואיך, בניגוד למדינות אחרות, בישראל התרחשה ההקצנה גם במפלגת הימין המרכזית, ולא רק במפלגות הקצה.

אן אפלבאום היא עיתונאית, היסטוריונית וסופרת אמריקאית זוכת פרס פוליצר. היא כותבת קבועה בכתב העת "אטלנטיק" ועמיתה בכירה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. אפלבאום חיה לסירוגין בבריטניה, בפולין ובארצות הברית. 
פרופ' נעם גדרון הוא חבר סגל במחלקה למדע המדינה ובתוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.