זרים לעצמנו

זרים לעצמנו מזמין אותנו להתבונן באורח החיים שלנו-עצמנו כזרים או לצד זרים, בד בבד עם בחינת גורלו של הזר בציוויליזציה האירופית. 

במרכזו של העתיד הקוסמופוליטי, אשר בו דנה קריסטבה בהרחבה, ניצבות זכויות האדם בימי המהפכה הצרפתית, שבתחילתה מכבדת את הזרים ובסיומה ממיטה עליהם את זוועות הטרור. ומנגד: הלאומנות הרומנטית שבסופו של דבר התגלתה כטוטליטרית. ה"מאוים" – הוא ה"זרות המטרידה" של פרויד – חותם דרך זו ומציע אתיקה חדשה: לא "להטמיע" את הזר אלא לכבד את תשוקתו לחיות כשונה, תשוקה החוברת לזכות שלנו לייחודיות – התוצר הנעלה ביותר של זכויות האדם וחובותיו.

ז'וליה קריסטבה, מגדולי ההוגים בצרפת בת זמננו,  פרופסור לבלשנות באוניברסיטת פריז 7 ופסיכואנליטיקאית.