קמפו סנטו

בשנת 2001, בזמן שכתיבתו הספרותית הייתה בשיא פריחתה, נהרג הסופר הגרמני ו. ג. זבאלד בתאונת דרכים בבריטניה.

מלבד יצירות הפרוזה הגדולות (המהגרים, אוסטרליץ), שבזכותן זכה להכרה כאחד מגדולי הסופרים במחצית השנייה של המאה העשרים, הותיר אחריו זבאלד מסות אחדות על ספרות ואמנות, וגם יצירה אחת בלתי-גמורה, מעין יומן-מסע באי קורסיקה. זבאלד היה חוקר ומרצה לספרות גרמנית, אך גם נוסע גדול, במובן הקלאסי של המלה, והספר מלכד את שני החלקים האלו.

"קמפו סנטו", שראה אור לאחר מותו, אוסף את מרבית היצירות הללו, שזבאלד כתב בזמנים שונים בחייו. הקובץ כולל מסות על הסופרים האהובים עליו, פרנץ קפקא ("קפקא בקולנוע"), ברוס צ'טווין ("תעלומת העור החום-אדמדם") ולדימיר נבוקוב וגינתר גראס, אך במרכזו נמצאות ארבע רשימות-המסע המרהיבות ביופיין שכתב על האי שנפוליאון יצא בו אל האוויר העולם.

רשימות מסע פיוטיות, פילוסופיות, רוויות יופי, שעל פי הערכות של חוקרים אמורות היו להפוך ליצירה שלמה, שזבאלד לא השלים. בכל הרשימות הכלולות בקובץ ניכרים סגנונו הייחודי של זבאלד והנושאים שאליהם נמשך גם בכתיבתו הספרותית - הקשרים הסמויים מן העין בין עבר להווה, בין ספרות לזיכרון, בין הרס החיים להמשכיותם.