צוואתו של מוקיון

"צוואתו של מוקיון" מביא קטעים מיומנו של ילד צרפתי אומלל שחי בתקופת ההתקוממויות בפריז במאה ה-19. הילד אמנם לא תמיד אומלל, אבל חייו אינם פשוטים: הוריו מכים אותו תדיר, הוא חי בעוני איום ואף נשלח לחיות הרחק מביתו. על אף כל אלה, תודעתו של הילד חכמה ועליזה על פי רוב, וקשה שלא להשוות את הקריאה בו לקריאה במוטל בן פייסי החזן של שלום עליכם. כמו במקרה של מוטל בן פייסי, גם לטקסט הזה אין סוף. הסופר ז'ול ואלס לא סיים לכתוב את יומנו של אותו ילד, אבל אחרית הדבר מאת משה סקאל מבהירה את חשיבותו של הטקסט הזה כאחד הראשונים שעסקו במאבק לזכויות הילד.