סודו של השוולייה

בין אוספי הגלריה הלאומית לדיוקנאות בלונדון מצויה תמונת דיוקן לא גדולה, שמן על בד, 1792. מבט רך, שמץ חיוך מעודן, צווארון מלמלה נאה, שמלה כחולה בוהקת, כובע מהודר עם נוצות וסרטים. דמות לא צעירה, בת 63, אשר בדיסוננס היסטורי עונדת על חזהּ עיטור גבורה מטעם לואי ה-15 מלך צרפת - עיטור שכל תפקיד המזוהה עימו היה מנוע מנשים. ואכן, הדיוקן הוא של השֶוולייה דֶ’אוֹן, אשר נולד בצרפת ב-1728 ומת בלונדון ב-1810 – אחת הדמויות המפליאות, העצמאיות במחשבתן והמסתוריות במאה ה-18: דיפלומט, מרגל, קצין חיל הפרשים, סייף, סופר, משפטן, אינטלקטואל וסלבריטי, אשר חי כגבר וכאשה. דמותו עומדת במרכז הרומן הפיקרסקי, "סודו של השֶוולייה", מאת בריאן או’דוהרטי – דרמה עזה, לא סנטימנטלית, לא סנסציונית וחפה מכל סטריאוטיפיות והשטחה, האורבות לנושא הטעון.
המאה ה-18, מאה של ניגודים חריפים ושינוי רדיקלי, של ברק אינטלקטואלי ומלחמה, של פאר ואכזריות נוראה. הרומן מתבונן באותה תקופה סוערת מנקודת המבט של הדמות ההיסטורית הקונקרטית, השוולייה ד’און, המספרת את סיפורה בגוף ראשון. בתוך כך הרומן חושף את הפרוגרסיביות הרדיקלית של ד’און הממשי. מלבד השוולייה, דמות בשר ודם נטולת אידיאליזציה, ישנם שחקנים ראשיים נוספים בספר: התמנון הקרוי כוח וההמון.

בריאן או’דוהרטי נולד באירלנד ב-1928 וחי בארצות הברית מאז 1957. בנוסף להיותו אמן, מבקר אמנות (בניו יורק טיימס), עורך כתבי עת באמנות (Art in America; Aspen 5+6) וסופר, הוא רופא. מ-1972 עד 2008 פעל כאמן בשם אחת מחמש דמויות האלטר אגו שלו – פטריק אירלנד. במשך שלושים שנה גם טווה אלטר אגו בשם מרי ג'וזפסון.