נמר מנייר

הספר "נמר מנייר" מקבץ מבחר סיפורים קצרים מיצירתו רחבת ההיקף של הסופר הסורי הנחשב זכריא תאמר. זהו אוסף ראשון בעברית של זכריא תאמר (1931). בספר כ-45 מהסיפורים המושחזים של הסופר, אשר חי תחת משטרו של חאפז אל-אסאד עד שנות ה-80, אז גלה ללונדון.

"ביום השביעי נבראה האבן. היא בנתה את הארמונות ואת בתי הכלא, והפכה לכלי נשק בידי מי שאין ברשותו נשק [...] ביום השמיני נבראו הסופרים. חלקם אימצו את השקר כנורמה, אחרים אימצו את האמת, והנה השקר הוא שמש המסמאת את העין [...] ביום התשיעי נבראו העצים, ואימצו את הציפורים ואת קניהן. ענפי העצים הפכו לעמודי תלייה עוד לפני המצאתם. ביום העשירי נבראו הכיסאות. רבּו המבקשים לרכוש אותם, כאילו היו בול עץ יחיד בים, שמסביבו אלפים העומדים לטבוע. ביום האחד-עשר נברא העשב הירוק, שיהפוך לרעידת האדמה הנסתרת שתפיל מצודות שבנו המיואשים". [זכריא תאמר; מתוך הספר]

סיפוריו של זכריא תאמר יוצרים מראה נוקבת, עצובה ומעוררת מחשבה על העם הסורי אשר חי תחת דיכוי חריף. ביכולת סיגנונית ייחודית ומרשימה – אשר נעה בין המשלי והבהיר אל הפנטסטי והפיוטי – מכניס אותנו "נמר מנייר" אל נבכי החברה הסורית ואל האפשרות לזעוק במילים את שוועתה. בין השאר נפגוש בילד אשר מביט באדם תלוי ומגורש על ידי התליין החומס את בובתו; אישה רעבה אשר עבור פיתה יבשה תמסור את כל כולה לאיש שהוא כה רעב עד שאינו יכול לכפות עליה את רצונו; אישה המתמודדת עם יד שנשלחת לרגליה בחשכה בשעת הקרנת סרט בקולנוע; אם המחפשת את בנה שאבד ברחוב ונמצא בידי המשטרה, אשר עסוקה במקביל בחקירת-עינויים של אזרח אחר; נמר שנכנע והולך אל מאלפו; נהר שאינו שוכח את האימה.