היהודי ממלטה

האם "היהודי ממלטה" הוא המחזה האנטישמי ביותר בתולדות הדרמה העולמית – או שמא פארסה פרועה, ואולי טרגדיה של היהודי בגולה, שהיחס המשפיל והדורסני שהיה מנת חלקו סוחף אותו, בעל-כורחו, למערבולת נקמה אכזרית ועקובה מדם?

כריסטופר מארלו, מאבות הדרמה האליזבתנית, חיבר את "היהודי ממלטה" כמה שנים לפני שבן-דורו וויליאם שייקספיר כתב בהשראתו את "הסוחר מוונציה". מאפייני המחזה – שהרתיעו רבים, במשך שנים, מהעלאת "היהודי ממלטה" על הבמה – תורמים לרלוונטיות העכשווית של הטרגדיה: הבעיטה במוסכמות הדת, הסרקזם הבוטה, האכזריות חסרת הפשרות , ובעיקר – סוגיית האנטישמיות.

על פני השטח, עלילה המורכבת משורת רציחות שמבצע יהודי עשיר היא כתב פלסתר המשרת את שונאי היהודים. כשבוחנים לעומק את דמותו של בראבס ואת מניעיהם הפסולים של יריביו הנוצרים והמוסלמים, נצבעת התמונה בגוונים אחרים. עיון במחקרים בני-זמננו, הסוברים שמארלו ביסס את דמות היהודי שלו על דון יוסף נשיא, מגיבורי ההיסטוריה של עם ישראל, מוסיף ומסבך את התמונה: כיצד נעריך את מי שהיה מושא להערצה בחצר הסולטן הטורקי, אך בעיני הנוצרים בים התיכון נתפס כצר ואויב?