אני, הגבר

“כל פגישה של גבר ואישה בבית קפה זו התחלה של נרטיב”; לא שכחתי את תשובתו, ואולי משהו מזה נמצא בסיפורים. חמישה מהסיפורים מספרים על יחסים ועל מפגשים בין נשים וגברים באמצע חייהם, בדרך כלל לאחר שחוו שבר ומשבר בחייהם, ומביאים אל היחסים החדשים הנרקמים את חייהם הקודמים. הסיפורים מתרחשים לחופי הים התיכון, בישראל, בתורכיה ובאי סאמוס ביוון. ואחד מהם מתרחש במקרה, בירושלים. הם משקפים משהו מחיי בני דורי, בנים להורים עולים ומהגרים מארצות אחרות, המושפעים מנוכחותן של מלחמות ומהשפעת השירות הצבאי עליהם. כל מפגש אישי ככל שיהיה הוא גם מפגש בין־תרבותי טעון בחברה הישראלית.

הסיפור האחרון בקובץ “תמצית הרדופים”, הוא הסיפור המוקדם ביותר, והוא מסופר מפיה של מרים, אחות משה ואהרן, על רקע מחלת הצרעת שפקדה אותה; כמה מתכוּנות מחלת הצרעת המיתולוגית מצויות במחלת הסרטן השכיחה היום.