מאחורי הקלעים של הנפש

דבורה ברטונוב, מן הבכירות שבאמניות המחול בישראל, נולדה לפני תשעים שנה ברוסיה. בשנת 1928, והיא אז בת שלוש-עשרה, עלתה לארץ עם בני משפחתה וכבר כילדה החלה להופיע על במות שונות בארץ, ולכבוש את מקומה הבולט והייחודי כאמנית ורקדנית. דבורה היא בת למשפחת אמנים נודעת. אביה, יהושע ברטונוב, היה ממייסדי תיאטרון "הבימה" ואחיה, שלמה ברטונוב, היה איש ספר וקריין רדיו, שנודע בעיקר כמי שקרא בזמנו ערב ערב את "פרקי היום בתנ"ך ב"קול ישראל". בעלה המנוח, היה הסופר והחוקר עמנואל בן גריון, בנו של הסופר מיכה יוסף בן גריון (ברדיצ'בסקי), וגם בנם היחיד, עדוא, ששם קץ לחייו בשל מחלה קשה, נודע בטרם מותו כיוצר מוכשר בתחומי אמנות שונים. אישיותה, ריקודיה ויצירתה האמנותית של דבורה מוכרים וידועים לרבים, ולא רק מקרב שוחרי אמנות הבמה. דמותה, גזרתה, תווי פניה, תנועותיה, סגנונה – הפכו זה מכבר לתעודת זהות מגובשת וייחודית של אישיות אמנותית נודעת - רבת פנים, מסקרנת ומוערכת. לא בכדי הוענק לה פרס ישראל לאמנות המחול ב-1991. היא לא היתה רק מחלוצות המחול בארץ, אלא ללא ספק אחת הרקדניות והכוריוגרפיות הבולטות, המעניינות והמקוריות ביותר שפעלו ויצרו כאן.