ויויאן סילבר - הישראליות

"זֶה הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ," אָמְרָה וִיוִיאָן סִילְבֶר כְּשֶׁהִגִּיעָה לִפְנֵי שָׁנִים לְקִבּוּץ בְּאֵרִי.
הִיא הִבִּיטָה בָּעֲרוּגוֹת הַמְּלַבְלְבוֹת ובַּבָּתִּים אֲדֻמֵּי הַגַּגּוֹת. "כָּאן נִשָּׁאֵר, לְתָמִיד."
מִן הַבַּיִת הַזֶּה הִיא עָמְלָה יוֹם וָלַיְלָה לְהַגְשִׁים אֶת הֶחָזוֹן שֶׁהֶאֱמִינָה בּוֹ בְּכָל לִבָּהּ: שִׁוְיוֹן וְצֶדֶק לְכָל בְּנֵי הָאָדָם.

בְּמִלִּים הַיּוֹצְאוֹת מִן הַלֵּב, בְּגַעְגּוּעַ וּבְהַעֲרָכָה גְּדוֹלָה מְסַפֶּרֶת אֲבִירָמָה גּוֹלָן עַל הַיַּלְדָּה הַמֻּכְשֶׁרֶת וְהַנְּחוּשָׁה שֶׁעָלְתָה מִקָּנָדָה וְהָיְתָה לְסֵמֶל הַמַּאֲבָק לְחַיִּים מְשֻׁתָּפִים וּלְשָׁלוֹם, וְאִלּוּ דַּפְנָה אָווָדִישׁ גּוֹלָן מְגַלָּה בְּאִיּוּרֶיהָ עַזֵּי הַצֶּבַע עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁל יֹפִי וְתִקְוָה. חַיֶּיהָ שֶׁל וִיוִיאָן נִגְדְּעוּ בְּשִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר 2023, אֲבָל אֶת הַחֲלוֹם שֶׁלָּהּ, וְאֶת מַבָּטָהּ הַטּוֹב, הַשּׁוֹפֵעַ אוֹפְּטִימִיּוּת וְשִׂמְחָה, הִיא הִשְׁאִירָה לָנוּ לָעַד.