מלחמת האותיות

אֵיזוֹ אוֹת רוֹצָה לְהִשְׁתַּלֵּט בְּכוֹחַ עַל מַמְלֶכֶת הָאוֹתִיּוֹת? 

הַאִם יֵשׁ לַמַּמְלָכָה הַזֹּאת מֶלֶךְ וּמַלְכָּה? 

מִיהִי הָאוֹת שֶׁיּוֹדַעַת הַכֹּל? 

וּמִי זוֹ הָאוֹת שֶׁתָּמִיד נֶגֶד כֻּלָּן?

 

לִילָךְ וְאָסָף רָצוּ בְּסַךְ הַכֹּל לִכְתֹּב סִפּוּר. אֲבָל אָז הִתְהַפְּכָה הָאוֹת שִׁין...

בְּאוֹתוֹ רֶגַע פּוֹרֶצֶת מִלְחָמָה שֶׁמְּאַיֶּמֶת לְהַשְׁמִיד אֶת מַמְלֶכֶת הָאוֹתִיּוֹת. וְאִם אֵין אוֹתִיּוֹת, אֵין מִלִּים. וְאִם אֵין מִלִּים... לִילָךְ וְאָסָף חַיָּבִים לִפְעֹל, וּמַהֵר, וּלְנַסּוֹת לַעֲצֹר אֶת הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן שֶׁל מַמְלֶכֶת הָאוֹתִיּוֹת. 

 

מִלְחֶמֶת הָאוֹתִיּוֹת פּוֹתֵחַ לַיְּלָדִים, לַהוֹרִים וְלַמּוֹרִים שַׁעַר לָעוֹלָם הַקָּסוּם שֶׁל הָאוֹת הָעִבְרִית. לְכָל אוֹת בְּאָלֶף בֵּית אִישִׁיּוּת, תַּפְקִיד וְצוּרָה מְיֻחֶדֶת, וְיַחַד הֵן בּוֹנוֹת אֶת הַשָּׂפָה שֶׁאֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים.

 

רוּבִיק רוֹזֶנְטָל אוֹהֵב מְאוֹד אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית. כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִלָּה חֲדָשָׁה, הִיא מְסַפֶּרֶת לוֹ סִפּוּר. הוּא כָּתַב אֶת סֵפֶר הַיְּלָדִים ‹הַמַּסָּע הַמֻּפְלָא לְאֶרֶץ הַמִּלִּים› וְקִבֵּל בַּעֲבוּרוֹ אֶת פְּרַס רָמַת גַּן לִשְׁנַת 2012, וְאֶת סֵפֶר הַיְּלָדִים ‹חֲנוּת הַמִּלִּים שֶׁל נֹעַם›, שֶׁצּוֹעֵד כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים בְּמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ. 

 

יָנִיב טוֹרֵם, בּוֹגֵר הַמַּחְלָקָה לְתִקְשֹׁרֶת חָזוּתִית בִּ״בְצַלְאֵל״, אוֹהֵב מְאוֹד סִפּוּרִים וְתָמִיד מְדַמְיֵן אֶת הָאִיּוּרִים שֶׁיְּלַוּוּ אוֹתָם. עֲבוֹדוֹתָיו הִתְפַּרְסְמוּ בְּמַגַזִינִים שׁוֹנִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם וְזָכוּ בְּמִסְפַּר פְּרָסִים.