עץ הנעליים (קרטון)

קוּ וְצ'וּ הֵם שְׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁחַיִּים בְּבַיִת קָטָן.
הַחֹרֶף מִתְקָרֵב, וְצ'וּ מֻדְאָג – אֵין לוֹ נַעֲלַיִם!
לְקוּ יֵשׁ רַעֲיוֹן: הִיא תִּשְׁתֹּל אֶת אַחַת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלָּהּ וְיִגְדַּל לָהֶם עֵץ נַעֲלַיִם.
זֶה חַיָּב לַעֲבֹד, נָכוֹן?

בְּאִיּוּרִים עֲדִינִים הָאָמָּנִית גֵ'נִי מַיְלִיכוֹב יוֹצֶרֶת עוֹלָם מִינְיָאטוּרִי שׁוֹבֵה לֵב שֶׁהַכֹּל בּוֹ אֶפְשָׁרִי.
סִפְרָהּ הַקּוֹדֵם לְפָעוֹטוֹת טִים טַם וְהַנְּקֻדּוֹת רָאָה אוֹר בְּהוֹצָאַת עַם עוֹבֵד.