הגדה עברית – יציאה לחירות בזמנים של משבר

הרב יהודא ליאון אשכנזי — מניטו (1996-1922), ממנהיגיה הבולטים של הקהילה היהודית בצרפת שלאחר מלחמת העולם השנייה והשואה. יליד אוראן שבאלג'יריה, השתייך למסורת הקבלית הספרדית כצאצא לרב אבן טבול אלמוגרבי, מתלמידי האר"י. מצד אביו השתייך למסורת אשכנז של רבנו אשר (הרא"ש). במהלך המלחמה שימש רב צבאי ולוחם בצבא צרפת החופשית. בתום המלחמה נמנה עם מורי בית הספר אורסיי של תנועת הצופים היהודים בצרפת, ונישא לאסתר (״במבי״), פליטת שואה, שהוריה נספו באושוויץ. מניטו היה מהמרצים הבולטים באסכולת פריז, לצד אנדרה נהר, עמנואל לוינס ואליענה אמדו לוי־ולנסי. לאחר מלחמת ששת הימים עלה עם בני משפחתו לארץ והתגורר בירושלים.

מתוך שבר וחורבן ביקש מניטו לתת סימנים מחוכמת הקבלה ומרוח מחשבת חז"ל לאירועים הקשים הפוקדים את העם היהודי, ולהחיות את הזהות היהודית של הקהילה המתחדשת. משנת "התולדות" שהגה כמבט אל ההיסטוריה, ומשנת "המונותאיזם העברי" שיצר, מחייבות התבוננות בהיסטוריה היהודית כחלק מן ההיסטוריה של כלל המין האנושי. לפיכך המסורת המתארת את ההגדה של פסח כ"סיפור יציאת מצרים" מכוונת לא רק אל העם היהודי אלא לעולם כולו. סיפור יציאת ישראל ממצרים מתאר לא רק את מעשה גאולת בני־ישראל אלא את תהליך היציאה לחירות של האנושות כולה, ואת התהליך הארוך של הגאולה, אשר ממשיך להתהוות גם בימינו.

פרשנותו של מניטו היא בבחינת דרישה לעיון מעמיק, בעיקר עבור הדור החי בזמני "מעבר" — בין גלות לגאולה ובין שואה לתקומה. מאורעות סוף הגלות והסכנות המתלוות אליהם טרם הגיעו לקיצם, גם לאחר השיבה אל הארץ. הלימוד המתחדש של ההגדה מזמין אפוא את הלומדים להבנה מעמיקה של זהותם העברית. הגדה זו מבקשת להשיב את התקווה המסורתית עבור הדורות, מתוך לימוד מעמיק במקורותיה.
*
ד"ר הילה פלדות, בוגרת בצלאל, מרצה לאמנות ושילוב פדגוגיה יצירתית בהוראה במכללות אקדמיות בארץ. היא עוסקת בכתיבת תוכן הגותי בתחום הזהות היהודית וביצירת מפגשים בין תכנים ובין קהלים שונים בחברה. עבודת המחקר שלה עוסקת במשנתו של הרב אשכנזי — מניטו כהגות יהודית לאחר השואה, במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן.